כלכלה ויקינגית: המודל הסקנדינבי הוא הפתרון להכל?

כלכלה ויקינגית - ביקורת
שם הספר: כלכלה ויקנגית: איך הסקנדינבים עשו את זה, ואיך גם אנחנו יכולים?
שם הסופר: ג'ורג' לייקי שם ההוצאה: הקיבוץ המאוחד
מספר עמודים: 295 מחיר: 92 ש"ח

ג'ורג' לייקי סוקר כמעט כל דבר שקשור לכלכלה במדינות סקנדינביה. הוא מתחיל בסקירת ההיסטוריה הכלכלית של המדינות האלה, מראה את ההתפתחות של המודל הסקנדינבי. הוא עובר ומראה מה קרה כשהן אימצו מדיניות נאו ליברלית בשנות ה-80 (ספויילר: לא בידיוק הצלחה), הוא עובר ומראה משהו מעניין מאוד שלא הייתי מודע לקיומו: התפוצה הרחבה של קואופרטיבים וחוות משפחתיות, שהם משהו פופלארי מאוד שם. גם לחינוך, אקלים, הגירה ורווחה מגיע לייקי.


לייקי מפריך טיעונים (בעיקר של הימין) על הכלכלה במדינות המשגשות האלו. למשל הטענה ש"אין שכר מינמום בסקנדינביה": לייקי מראה ומסביר שאומנם אין שכר מינימום ממשלתי, אבל יש שכר מינימום שאיגודי העובדים קובעים. לאיגודי העובדים שם יש משמעות הרבה יותר גדולה מבישראל: שיעור ההתאגדות הממוצע במדינות סקנדינביה עומד על 68.6 אחוז (!), לעומת רק 22.8 אחוז בישראל. זה יוצר מצב שאם איגודי העובדים קובעים משהו, הוא תקף.


גם אל הטענה ש"שוודיה הפריטה את החינוך" לייקי מגיע. הוא מראה שלמעשה מאז שממשלת שוודיה איפשרה לבתי ספר פרטיים לפעול, כרבע מהתלמידים עברו ללמוד בבתי ספר פרטיים. אבל הם לא היו מרוצים מאוד מהחינוך שם. הוא מראה כיצד רשתות בתי ספר פרטיים פשטו רגל, וכתוצאה מכך והשאירו אלפי תלמידים ללא מסגרת. הוא מסיים עם סקר דעת קהל שהתפרסם, ומראה שרוב האזרחים השוודים מתנגדים לשיטה הנוכחית.


לייקי סוקר עוד נושאים רבים, הוא מדבר על המהגרים הרבים שמגיעים למדינות סקנדינביה, על המאבק של המדינות הללו בהתחממות הגלובלית, על השיטה שלהן עם מיסים ועל תוכניות הרווחה. כשהוא מגיע לסקירה על התרבות הפוליטית במדינות הללו, הספר הופך למדכא. לייקי מראה כמה התרבות הפוליטית במדינות סקנדינביה איכותית וישרה, וגם כמה התרבות הפוליטית הישראלית עלובה, מושחת ומלאת אינטרסים. כולי תקווה שיום יבוא ונגיע למערכת הפוליטית הנקייה והישרה שיש שם.


הספר כתוב בשפה ברורה ולא קשה, הוא קליל ומנוסח מצוין. הוא מלא בסיפורים מחייו האישיים של לייקי, שמעבירים את המסר הרלוונטי לכל פרק בצורה מצוינת. דבר נוסף שאהבתי מאוד בספר הוא האזכורים הרבים לתרבות הוויקינגית. השם "כלכלה ויקינגית" לא מגיע סתם, וזה מוסיף משהו לספר. זה מונע ממנו להיות כבול לטייטל של ספר כלכלי יבש.

הספר מדבר בבוז לקפיטליזם הנאו ליברלי, ובו בזמן מדבר בבוז לכלכלה מהונדסת וטוטליטרית. אני הרגשתי שהוא בעיקר בא לענות לטענות של הימין הכלכלי על כך שסקנדינביה היא מופת של קפיטליזם, אבל הוא גם מדבר בבוז לחסידי הכלכלה המהונדסת.


החיסרון הכי רציני בספר הוא שהוא נכתב לקהל האמריקאי, והרבה פעמיים הוא איננו רלוונטי לישראל. פרק שלם בספר מוקדש לשאלה האם המודל הסקנדינבי מתאים לארה"ב. יש סיבה שהביקורת הזו לא נכתבה באנגלית, אני לא אמריקאי. זה לא מעניין אותי כלכך האם המודל ישים בארה"ב, אלא האם הוא ישים בישראל. נכון שספר מתורגם, אבל גם אחרית הדבר, מאת עמי וטורי, לא רלוונטית לשאלות שעלו לי בראש בכל הקשור ליישום המודל בישראל.


אני מאוד נהנתי מהספר. הוא כתוב בצורה ברורה, הוא לימד אותי המון והוא עושה את זה בצורה כייפית וקלילה. התאכזבתי קצת מחוסר ההתייחסות המוחלטת לישראל, אבל נהנתי מהסיפורים על התרבות הוויקנגית, מההתייחסות לכמעט כל פרט מידע חשוב על הכלכלה ומקריאה על התרבות הפוליטית הנהדרת שם.