אני מאשים: ביקורת על הספר 'תמול וכישלון'


ראשי הממשלה לשעבר, בן-גוריון, שרת ומאיר בעת הכרזת העצמאותת, 1948. קרדיט תמונה: לע''מ.
ראשי הממשלה לשעבר, בן-גוריון, שרת ומאיר בעת הכרזת העצמאות, 1948. קרדיט תמונה: לע''מ.
שם הספר: תמול וכישלון - כיצד מקימי המדינה יצרו שיטה המאיימת על עתידנו הסופר: דניאל דורון הוצאת הספרים: ידיעות ספרים מספר עמודים: 504 מחיר: 118 ש''ח

כשרק התחלתי לקרוא את הספר הנידון בביקורת הנ''ל, ציפיתי למשהו אחר. התכוננתי לספר - שאגב לא כולל הרבה פרטים מזהים עליו, למעט כותרת משנית מפתה והמלצות מעניינות בגב הכריכה - שכולל ניתוח של שיטת הבחירות בישראל, ביקורת על שיטת המשטר הכושלת (כפי שאנו רואים בסבבי הבחירות הבלתי נגמרים לכנסת) ויציע לבסוף שיטת משטר אחרת. אז ציפיתי.


הספר לא מדבר על שיטת הבחירות בישראל, ובטח לא רוצה לשנות את שיטת המשטר שלה. למעשה, לשמחתי ולהפתעתי כאחד, מדובר בספר שכולו כתב אישום חריף נגד מפלגת מפא''י מרגע הקמתה, נגד אנשיה שנחשבים כמייסדי הציונות, ונגד השמאל הישראלי בכללותו.


הספר במבט כולל נראה כביקורת כלכלית על מפא''י, אבל הוא יותר מכך. הוא תוקף כל אחד מבכירי הציונות הסוציאליסטית (כמו שהכותב משתדל להדגיש, אותה ציונות הייתה בולשביקית) על מעשים שביצעו בתקופת הקמת המדינה, ואיך ייסדו שיטה כלכלית-בירוקרטית שפוגעת בנו עד היום.

כריכת הספר.
כריכת הספר.

אלה שחוטפים מדורון יותר מכולם הם ''האבות המייסדים'' של הציונות ושל המדינה - חיים ויצמן ודוד בן גוריון, הנשיא וראש הממשלה הראשונים, בהתאמה. שאר המייסדים, כגון משה הס וחברי מפא''י בעת הקמת המדינה (למעט ברל כצנלסון, שזוכה להערכה מצד המחבר, והביקורת נגדו עדינה עד אינה קיימת).


על פי דורון, חיים ויצמן היה אינטרסנט גזען שהתחנף לשלטון הבריטי בשביל למצוא חן בעיניהם ונטש את יהודי אירופה בשנות השואה בשל אינטרס פוליטי צר מול הבריטים. ויצמן נחשב בעיני כותב הספר כקלקול פוליטי שמנע ממדינת ישראל להתקדם ולקום מהר יותר ביחד עם חומר אנושי איכותי יותר.


ושלא נתחיל בכלל לדבר על הביקורת הכלכלית נגד ויצמן (שמזכירה לי סיפור יפה מאת טומי לפיד, שאותו סיפר בביוגרפיה שלו ''זיכרונות אחרי מותי'' שיצאה בהוצאת כתר: בעת שעלה לארץ ונמלט משלטון הקומוניסטים בהונגריה, התגייס לצבא ההגנה לישראל, וכשראה את תמונתו של חיים ויצמן הדומה מאוד ללנין, חשב בליבו לערוק, משל שדימה את ישראל למדינה הנשלטת על ידי הסובייטים - דבר שעל פי הספר הנסקר פה, אינו רחוק מהאמת).


בן גוריון לעומת זאת, אליבא דדורון והאסמכתאות הרבות שהוא מצרף בספרו, היה לא סוציאליסט, לא סוציאל-דמוקרט, אלא בולשביק מעריץ לנין מושבע. דורון בונה את התמה הזאת בהדרגה לאורך הספר, ומזכיר אותה בכל פרק מחדש, תוך ציטוטים מזעזעים של מקים המדינה על הערצתו ללנין ולמעשיו.


דורון טוען כי מפא''י, בעת ייסדה את השיטה הכלכלית הסוציאליסטית-בולשביקית בישראל, ועם קידום מפעל הקיבוצים ההרסני, הניסה מהארץ הון פרטי שיכל לקדמה, יצרה הון אנושי נמוך, ויצרה מערך בירוקרטי מסואב שהורס את חיי האזרחים.


הספר ''תמול וכישלון'' הוא כתב אישום נהדר נגד מקימי המדינה ומפלגת מפא''י, שבתור ליברל מושבע לא יכולתי שלא להזדהות עימו, אך עליי לסייג זאת: נראה כי לעיתים הביקורת של דורון (בעיקר על בן גוריון) חורגת מהתחום הענייני ועוברת יותר על האישי, בנוסף להסתייגותי מעמדותיו המוצגות על התקשורת ובג''ץ בימינו - דבר שאינו קשור למפא''י ומקימיה כלל.


הערת המערכת: הספר התקבל לביקורת מהוצאת הספרים ''ידיעות ספרים''.