דגם של מכונית מחברת "טסלה", מודל 3. שם הספר: משחקי כוח: סיפורה של טסלה - ההימור של המאה שם הסופר: טים היגינס הוצאת הספרים: מטר מס' עמודים: 346 מחיר: 118 ש"ח
לרגע חשבתי לקרוא לביקורת הזו "שקיעתו של אילון". כשאני כותב את השורות האלה, אילון מאסק מובך בפומבי בידי מארק צוקרברג, שפתח רשת חברתית מתחרה לזאת שמאסק קנה לא מזמן, טוויטר, והצליח לחרב אותה במו ידיו באמצעות צמצום היכולת של המשתמשים בה לצפות בציוצים ולצייץ בעצמם; מעשה מאוד חכם מצידו, אין ספק. זה היה מאוד מפתה, להתייחס דווקא לאקטואליה, אבל אז הבנתי שעם כל הכבוד לאיך שהוא מנסה להציג את זה: אילון מאסק הוא לא כל הסיפור.
במשך השנתיים האחרונות, בכל מקום בו נפנה את פנינו אליו, לא יהיה לנו קשה להִתקל במכונית מדגם כזה או אחר של חברת "טסלה", מגיחה בזמזום חשמלי קל (שגם הוא, אגב, מכני, על מנת שהולכי הרגל ישימו לב להגעתה) ובגוף מבריק, T גדולה, כסופה ויפה מתנוססת על מכסה המנוע. טסלה, היא במובן מסוים, חלום העושר הבין־לאומי, רק במכונית חשמלית.
וזה בדיוק הסיפור של הספר אותו אני רוצה לסקור בפניכם. הסיפור, אם כן, עלייתה של חברת טסלה, ובאופן מופשט יותר: החזון שלה. מעבר להיותה מכונית מגניבה ממש, טסלה אוצרת גם חזון אדיר: חזון בו מכוניות יפעלו על אנרגיה ירוקה, ולא יצטרכו יותר להשתמש בדלקי מאובנים מזהמים ויקרים. לאורך זמן רב, החזון הזה נראה כבלתי־אפשרי וכבלתי ניתן להשגה. טסלה הוכיחה אחרת.
ואחרי ההקדמה המקסימה הזו, בואו ניגש לספר עצמו. את הספר משחקי כוח חיבר טים היגינס, עיתונאי שמשמש ככתב בעיתון וול סטריט־ג'ורנל, בו הוא כותב על ענייני טכנולוגיה ורכב. במשך שנים הוא סיקר את טסלה כעיתונאי, וכעת החליט שהגיע הזמן להוציא על החברה ספר.
הספר מלווה את הקמתה של חברת טסלה, עד מצבה הכמעט עדכני, כיום. הוא מתחיל בסיפורים על היזמים הראשונים של המכונית החשמלית, ועל ניסיוניותהם לתעות אחרי משקיע שיהיה משוגע ואמיץ מספיק בשביל להשקיע בחלום של מכונית חשמלית לחלוטין.
בסוף, הם מצאו אחד. אילון מאסק שמו. המיליארדר, שאז הונו היה נמוך יותר, אך עדיין מספק, תמיד אהב לדמיין, ואחרי החלום שלו על כיבוש מאדים, מכונית חשמלית נראתה בשבילו הצעד הבא הכי מתאים עבורו. ובשביל מאסק, אם אתה חולם משהו - אתה צריך גם להגשים אותו.
וכך הוקמה טסלה. אבל כפי שגילו מקימיה, זה לא היה כל כך פשוט. לא אתקצר פה את כל הספר, אבל היגינס פורש פה יריעה מרשימה של תככים, מריבות, חברויות שנגמרו ובעיקר מאבקים בלתי־נגמרים אחרי הכסף שאזל לטסלה מעת לעת. הסיפור של טסלה הוא סיפור רחב, ובשלב מסוים, באופן בלתי־נמנע, הוא הופך לסיפור על אילון מאסק.
היגינס מיטיב לספר את הסיפור הזה, על הדברים המדהימים שבו - כמו הצלחתה המסחררת לבסוף, הדברים הרעים - כמו התקפי הזעם והיריבויות של אילון מאסק, והדברים ההזויים - כמו זה ששמות הדגמים של טסלה, S, X ו־3, נבחרו במטרה שצירופם יראה כמו המילה SEX, באמצעות החלפת ה־E ב־3 בשל הדמיון בין הסימנים, כלומר, S3X. אין ספק, במהלך הקריאה בספר נראה שאין מנוס ממסקנה אחת: נס שהחברה הזו קיימת.
לסיכום, למרות פגמים קטנים בתרגום ובעריכתו, מדובר בספר משובח, קליל, מהודק היטב ומהפנט. למרות שאני לא נוהג לקרוא ספרים בתחום הרכבים, או להתעסק בנושא בכלל, נהנתי ממנו מאוד, והצלחתי ללמוד עוד על התעשייה שמשתלטת אט־אט על העולם: תעשיית הרכבים החשמליים.
הערת מערכת האתר: הספר התקבל לביקורת מהוצאת מטר.
