אנחנו מאמינים בני מאמינים: ביקורת על הספר 'משבר אמון'


שם הספר: משבר אמון - השתקפותו בתקשורת ובפוליטיקה מחברים: יובל קרניאל ועמית לביא-דינור הוצאה: רסלינג מספר עמודים: 258 מחיר: 86 ש''ח

אחד הדברים הבסיסיים לקיומו של שלטון, אם לא הבסיסי ביותר, הוא אמון. גם במדינות אוטוריטריות, ברגע שהעם לא מאמין לרודן, הוא ימרוד בו - לא משנה כמה כוח הוא יפעיל, וכמה מאיים הוא יהיה, הוא צריך בסוף את אמון העם. על אחת כמה וכמה במדינה דמוקרטית: בלי אמון שעצם זה שמסרנו לריבון את זכויותינו מכיוון שאנו סומכים עליו שידאג אך ורק לנו, השלטון יתפורר תוך ימים, אם לא תוך שעות.


אבל מה עושים כשהאמון הציבורי בנבחריו נמצא בחסר או לא קיים כלל? מה קורה כשהציבור לא מאמין לפוליטיקאים שהוא בעצמו בחר? מה קורה כשהוא לא מאמין לתקשורת שהוא צורך? כשהוא לא מאמין במקצועיות של אנשי הסגל הבכיר במינהל הציבורי? כשהוא לא מאמין במערכת המשפט?


פה, אנחנו כבר נמצאים בבעיה רצינית. נניח לרגע שאכן יש צורך במדינה בשביל שהחברה תמשיך להתקיים בלי מלחמת הכול-בכול שחזה תומס הובס לפני אי-אילו שנים, איך אותה מדינה תוכל לשרוד בלי אמון של הציבור?


האמת היא, שהמדינה לא תוכל לשרוד. מדינה בלי אמון של הציבור בריבון ובשלטון המדיני על שלל צורותיו - פרלמנט, ממשלה, בתי משפט, מינהל ציבורי וכן הלאה - פשוט תחדל להתקיים. הריבון לא יכול לכהן - כי כוחו לכהן נובע מן העם, ובמידה והאמון נעלם - ההמון יתמרד.

כריכת הספר.

ופה נכנס הספר שלשמו התכנסנו לביקורת זו - ''משבר אמון'', מאת ד''ר יובל קרניאל, מרצה באוניברסיטת רייכמן וד''ר עמית לביא דינור שמשמשת כדיקנית בית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן.


הספר, הכולל את השם שיכול לחשוף קצת מהתוכן שלו ותת-כותרת שבכלל מרמזת לנושא, מתעסק בנושא שלדעת המחברים הוא הקריטי ביותר כיום: משבר האמון השורר בין הציבור לבין נציגיו בפוליטיקה, ולמעשה גם בינו לבין נציגיו בתקשורת, במיוחד לאור מגפת הקורונה והתנאים המיוחדים שהיא הביאה לנו.


לפי קרניאל ולביא דינור, האשמים במצב הם, בצורה די פשוטה, כולם. הפוליטיקאים שאינם עומדים במילותיהם, הפוליטיקאים שמשבשים את מערכות השלטון עליהן הם מופקדים, הפוליטיקאים הסקטוריאליים שדואגים לציבור הבוחרים שלהם בלבד, עובדי המינהל הציבורי שאינם פועלים בשקיפות מספקת, התקשורת שלא ממלאת את תפקידה נאמנה וזורעת בהלה בציבור, וכן אזרחים המסיתים ומחוללים כאוס במדינה.


נוכח משבר הקורונה - משבר שיצר ריחוק חברתי עצום בין האזרחים השונים, וחשף את מחדלי המדינה בצורה כואבת ושקופה, האמון הציבורי, על פי המחברים, רק צנח. אבל האשמה היא על כולם, לא משנה לאיזה צד פוליטי תשתייכו, אתם הולכים לנוע באי נוחות כל פעם שיותקף אחד מנציגיכם בכנסת או בתקשורת.


אבל לפי קרניאל ולביא-דינור, הירידה באמון הציבורי בנכונותה וביכולותיה של המדינה אינו גזירת גורל, אלא דבר הפיך, שעם הרבה התאמצות מצד כל השותפים בו, יכול לחזור לקדמותו, וליצור מדינה מתוקנת הדואגת לאזרחיה באמת ובתמים.


הערכת המערכת: הספר התקבל לביקורת מהוצאת ''רסלינג''.