top of page

עץ השקמה: ביקורת על הספר 'ג'ומס'


חיים אורון נואם מעל בימת הכנסת, דקות לפני השבעתו כשר החקלאות, 1999; צילום: אבי אוחיון, לע"מ.
שם הספר: ג'ומס - רוביק רוזנטל משוחח עם חיים אורון מחברים: רוביק רוזנטל וחיים אורון הוצאת הספרים: סדרת "קו אדום", הקיבוץ המאוחד מחיר: 94 ש"ח מספר עמודים: 254

ג'וּמֵס הינו כינוי ערבי נפוץ לפרי עץ השקמה (כן, בגלל זה הכותרת נקראת ככה), אבל מסתבר שהוא גם שמו של אדם. שמו האמיתי של ״ג'ומס״, גיבור ביקורתנו, הוא למעשה חיים אורון, למרבה ההפתעה. ג'ומס הוא רק כינוי, אבל מאחוריו מסתתר אדם רב השפעה מאין כמוהו.


חיים אורון הוא אדם בעל מספר לא מועט של תארים: כיום הוא משמש כיו"ר החברה להגנת הטבע, אך בעברו היה חבר כנסת מטעם מרצ, יו"ר מפלגת מרצ, שר החקלאות ופיתוח הכפר, יו"ר ועדת האתיקה של הכנסת, גזבר ההסתדרות, מנהל מפעל 'דולב' לייצור פלסטיק, ממקימי 'שלום עכשיו', מיוזמי הצהרת ז'נבה ובתחום הקיבוצי היה ידוע כמזכיר השומר הצעיר והקיבוץ הארצי, תפקיד בו כיהן כאדם הצעיר אי פעם.


למרות שבילה שנים על גבי שנים בירושלים, מקום מושבו של ג'ומס (השם בו אשתמש מעכשיו, כי בואו, הוא הרבה יותר מגניב) הוא דווקא קיבוץ "להב" העלום בנגב, בו גר מאז שהתחתן. מה מוביל קיבוצניק מהדרום הישר לשורות מקבלי ההחלטות של מדינת ישראל, ומה יש לו - כעת אדם מעל גיל 80 - עוד לחדש לנו ולומר על המצב במדינה?

כריכת הספר.

מסתבר שלא מעט. בגיל 83, ג'ומס עדיין חד ומושחז כבן 50, והוא ממש לא מתכוון לשתוק, אם התבלבלתם לרגע. ואילו רוביק רוזנטל - בלשן מפורסם וסופר נודע (ומוצלח מאוד!), בעל רקע קיבוצי דומה לשל ג'ומס, ואף קרוב אליו בגיל (77, למתעניינים) - החליט לנצל את זה, ולתפוס את ג'ומס לשיחה-ראיון מרתקת, שאותה הביא במלואה בספר שאני סוקר בפניכם.


ג'ומס הוא לא פוליטיקאי רגיל. למעשה, אם הייתי צריך להגדירו, הוא לא פוליטיקאי בכלל, אלא סתם "שמוצניק" שהגיע בטעות לעמדת הנהגה במדינת ישראל. אפילו ג'ומס עצמו לא היה מגדיר את ג'ומס כפוליטיקאי.


הספר, למי שתהה, הוא בשום פנים ואופן לא ביוגרפיה או אוטוביוגרפיה, למרות שלפעמים ניתנת התחושה שהוא אכן כזה. השילוב בין השאלות המפורטות מאוד של רוזנטל לבין התשובות המפורטות לא-פחות של אורון משוות לספר גוון ביוגרפי, אך הוא בסופו של דבר ספר שו"ת, אחד מתוחכם ועשיר מאוד, אבל ספר שו"ת.


מה כן תמצאו בספר? שיחה חופשית ואמיתית בין שני אנשים שסומכים אחד על השני, והדבר ניכר. רוזנטל לא מפחד לשאול את ג'ומס שאלות על נושאים קשוחים ביותר (לדוגמה, ההאשמות הקשות של גליה עוז נגד אביה, הסופר עמוס עוז, שהיה מיודד מאוד עם ג'ומס), ואילו אורון אינו מפחד לענות, ונראה שהוא אינו נסוג אף לא לשנייה מהדברים שהוא אומר.


הספר מעניין, ומספק נקודה שונה ונדירה לתוככי חייו של פוליטיקאי שלעיתים קשה לנו להבין כמה היה משמעותי במדינת ישראל. אך הספר לוקה בדבר אחד: מחבריו; לצערי, רוזנטל וג'ומס שוקעים בז'רגון ובעולם המונחים והאירועים השמוצניקי, שלא רק שאינו מעניין במיוחד את הקורא הממוצע, וודאי שלא נהיר לו - בעיקר יוצר לו בלאגן בעת קריאת הספר. אך מלבד זה, מדובר בשיחה מהנה, לעיתים משעשעת, בין בלשן גדול לפוליטיקאי - שמסרב להזדהות ככזה - גדול לא פחות.


הערת מערכת האתר: הספר התקבל לביקורת מהוצאת הקיבוץ המאוחד.

Comments


bottom of page