שם הספר: עולם בלי עבודה: טכנולוגיה, מיכון וכיצד עלינו להגיב
שם הסופרת: דניאל סוסקינד שם ההוצאה: עם עובד
מספר עמודים: 332 מחיר: 98 ש"ח
בכמה ביקורות שלי יצא לי להזכיר את סדרת הסרטים המצליחה ''מלחמת הכוכבים'', ועד כמה אני אוהב אותה. אני אישית חושב שמה שהפך את הפרנצ'ייז הזה לכל כך מוצלח - מעבר לעולם הרחב שבו משתרעת הפנטיזה שלו - זה קיומם של דרואידים רבים בעולם מלחמת הכוכבים. בין אם זה c3po ו-r2d2 המפורסמים, או בכלל bb8, הקיום של מכשירים שנעים ומדברים - וגם קצת חושבים - בכוחות עצמם, הסעיר את מוחם של צופי הקולנוע בשנות השבעים, וממשיך להסעיר אותנו, גם אם במידה פחותה, גם בימינו אנו.
רק שהפעם הדגש אינו מושם על האם המסר מהנסיכה ליאה יגיע לידי מאסטר אובי וואן-קנובי ויעזור לו להציל את הגלקסיה מפני ''כוכב המוות'', אלא בדבר קצת יותר חשוב - מקומות העבודה ותלושי המשכורת שלנו.
ברשת החברתית ״טיקטוק״ רצים היום סרטונים - לרוב מסין - של מפעלים המוניים שמפעילים רובוטים, המרכיבים רכבים, צעצועים, טלפונים ומחשבים, ללא כל מגע יד אדם. לצד זה שהסרטונים מגניבים ממש, זה מעלה שאלה גדולה יותר: האם ייתכן שלא יהיה צורך יותר בעובדים בשר ודם לעבודה במפעלים, והם יוכלו להיות מוחלפים בידי מכונות ורובוטים?
על השאלה הזאת בא לענות דניאל סוסקינד, פרופסור לכלכלה בקולג' אוקספורד, בספרו החדש: ״עולם בלי עבודה - טכנולוגיה, מיכון וכיצד עלינו להגיב״. הספר הושק לאחרונה במהדורה מעודכנת בעברית, עם תוספות על איך השפיעה מגפת הקורונה על שוק העבודה והשילוב שלו עם מכונות ורובוטיקה.
סוסקינד פותח את ספרו בסקירה של החרדה מפני איבוד מקומות העבודה של בני אדם לטובת רובוטים שעושים את אותה עבודה - לעיתים אפילו בצורה יותר טובה מבני האדם עצמם - ומנסה להרגיע את החרדה, יש עוד זמן עד השתלטות הרובוטים על שוק העבודה, למרות שהוא טוען כי דבר זה ייתכן ויקרה.
בחלק השני של הספר, סוסקינד מציג לנו סקירה היסטורית מרתקת על המהפכה התעשייתית, ועל התנגדות הלודיסטים להכנסת המכונות לתהליך הייצור במפעלים. הוא ממשיך ומתמקד בתולדות הרובוטיקה והמכונות בשוק העבודה, ולעניות דעתי, זהו החלק הכי מעניין בספר, שמגלה לנו דברים חדשים על בינה מלאכותית, רובוטיקה ובני אדם.
בחלק האחרון, מציג סוסקינד שתי פתרונות להשתלטות המכונות והרובוטים על שוק העבודה: השכלה, והרחבת תפקיד המדינה בשוק.
סוסקינד טוען כי ככל שבני האדם יהיו גמישים יותר, ויסכימו ללמוד דברים חדשים ולהשכיל יותר ויותר בתחומים שונים, הם לא יאבדו את הרלוונטיות שלהם בשוק העבודה, ויוכלו למצוא במהירות משרה אחרת, המתבססת על ההשכלה החדשה שלהם.
הפתרון השני של סוסקינד נקרא ''המדינה הגדולה''. סוסקינד טוען בעד מיסוי כבד, על בעלי הון, ראשי התעשייה והמחזיקים בנתחים הגדולים של השוק. ומשם, לחלק את המיסוי לאלה שעבודתם נפגעה עקב השתלטות המכונות. סוסקינד אומר כי הוא מודע לכך שניסיונות קודמים לתכנון הכלכלה נכשלו, אך במקרה זה עלינו להחיל את מודל ''המדינה הגדולה'' בשביל לנצח בקרב על התעסוקה.
לסיכום, אין לנו בהכרח את היכולת לדעת מה יקרה בעתיד, ומה יהיה עתיד התעסוקה בעולם, ואולי בעוד כמה שנים בכלל רובוטים יכתבו ביקורות ספרים. אבל מה שבטוח, עלינו להתכונן למצב שכזה, וסוסקינד עושה את זה בצורה מעולה.
הערת מערכת: הספר נמסר מהוצאת עם עובד לביקורת