שם הספר: מלכות אדם - עיונים בספר שמואל הסופר: הרב דוד סילבר בשיתוף בן־ציון עובדיה הוצאת הספרים: מגיד מספר עמודים: 214 מחיר: 68 ש''ח
''בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה''. הפסוק הזה - אחד האייקוניים בתנ''ך - מגיע אלינו מספר שופטים, והוא מופיע בפרק כ''א, פסוק כ''ה. הפסוק מתאר מצוקה גדולה מאוד בעם ישראל של דור ההתיישבות שבא אחרי יהושע, מצוקה של אנרכיה ושבירת גבולות, של אותו מעגל שכל תלמיד בית ספר מכיר: עם ישראל חוטא-נענש-מגיע שופט-משליט סדר-עם ישראל חוטא וכן הלאה, וחוזר חלילה.
הדבר מתבטא באחד הסיפורים הכי מזעזעים בתנ''ך המופיע דווקא בספר שופטים: מעשה פילגש בגבעה האכזרית, שאת פרטיו אחסוך לציבור הקורא את הביקורת הזו. אך מעשה זה - מעבר לזעזוע שהוא מעורר בכל קוראיו, ובצדק כמובן - הוביל למלחמת אזרחים-אחים, בהם הושמד כמעט כל שבט בנימין, והוא מצביע על המצב החברתי הנוראי ששרר בתקופת השופטים.
ואז מגיע מעין תיקון לשבר הנורא - ספר שמואל. עוד שנייה נגיע למה מיוחד בו, אבל לפני זה נדבר על הספר שלשמו התכנסה ביקורת זו, הספר ''מלכות אדם''. הספר נכתב על ידי הרב דוד סילבר - מייסד בית המדרש החלוצי 'דרישה' לנשים, בשיתוף עם בן־ציון עובדיה, מלמד בבית המדרש. זהו לא ספרו הראשון של הרב סילבר הנוגע לפרשנות המקרא, וקדמו לו ספרים על מגילת אסתר ועל ההגדה של הפסח, אך הספר הזה שונה במקצת מקודמיו.
הרב סילבר, ביחד עם שותפו לכתיבה, מעלה שאלה שמרחפת מעל כל ספר שמואל - הראשון והשני כאחד - ומעיבה עליו בצל ענק: האם ייתכן שמלכות של בני האדם מסוגלת להשלים ולהוות מלכות דומה למלכות האל על בני ישראל?
ספר שמואל נפתח דווקא באווירה קצת יותר טובה לעומת קודמו, אמנם בצד מתקיימת השחיתות של בני עלי, והעבודה הזרה פושה בבני ישראל בהמונים, אך תפילה מרגשת אחת של אישה עקרה, חנה, הובילה ללידת אחד הנביאים המשפיעים ביותר שקמו לעם ישראל.
חנה - שנחשדה על ידי עלי הכהן בכך שהיא אינה צלולה בדעתה, נוכח התקופה - מצליחה בתפילתה השקטה להוביל בדיעבד למהפכה של ממש. היא מוסרת את בנה הקטן לשירות במשכן, שם הוא יתגלה כנביא מוכשר וכמנהיג ראוי לעם ישראל.
אבל שמואל - למרות שם הספר - הוא אינו מרכז העלילה בספרי שמואל, אלא ההחלטה שהוא מקבל, יותר נכון נאנס לקבל, ולפנות לקב''ה בבקשה להמליך על בני ישראל מלך מקרבם, מלך בשר ודם.
הדבר מעורר קשיים אצל שמואל, שאינו מעוניין במלכות של בני האדם, אלא מעדיף שהריבון שאצלו תהיה נתונה הסמכות המדינית יהיה הא-ל, אך לאור אישורו של הא-ל, ולאחר לחצים כבדים מהעם, לא נותרת לו ברירה - והוא מושח את שאול למלכות, דבר עליו הוא עתיד להצטער בסופו של דבר.
עד כאן ההקדמה, עכשיו הגיע המבחן האמיתי: האם שאול יצליח לכהן בתפקידו כמלך בהצלחה? בדיעבד, לא; אך בתחילת כהונתו הוא נראה מנהיג מבטיח, שמצליח לאחד את העם המשוסע והמופרד תחת כתר אחד. אך במהרה, הדברים מתחילים להידרדר, ביחד עם אי-ציותו לפקודות שקיבל בנוגע לעמלק, והאובססיה שפיתח לדוד, שאול מאבד את מלכותו במשל הקריעה המפורסם, והמלכות עוברת לידי יריבו, דוד.
דוד לעומת זאת, גם אינו מזוכך על ידי הרב סילבר. לצד ההערכה הרבה שהוא מקבל, מועברת עליו גם ביקורת חריפה. בין הסיפורים השונים שבהם שגה דוד בצורה קשה אפשר למנות את ביקורו בנוב, התייחסותו למפיבושת, הנאיפה עם מיכל ושליחת אוריה לקרב למותו, אונס אמנון ותמר, ומרידתו של בנו-שלו אבשלום בו.
את כל הסיפורים האלה מנגישים סילבר ועובדיה בצורה נהדרת לקורא הממוצע, וגם לקורא המתמצא טיפה יותר בנבכי התנ''ך וספרי הנביאים. אך השאלה, האם אדם יכול להחזיק במלכות על עם ישראל מבלי לחטוא ושיישאר נאמן לדרכי הא-ל נותרת ללא מענה, וכנראה נשארת כשאלה להרהור עבור הקוראים, אלה של עכשיו, וגם אלה שיקראו בעתיד את ספרי שמואל.
הערת המערכת: הספר התקבל לביקורת מהוצאת ''מגיד''.