היא כל כך קרובה אלינו, אבל מה אנחנו יודעים עליה? ביקורת על הספר 'איראן מבפנים'


איראן מבפנים ביקורת
הנוף של טהראן
שם הספר: איראן מבפנים - מדינה וחברה ברפובליקה האסלאמית שם הסופר: רז צימט הוצאה: רסלינג מספר עמודים: 283 מחיר: 89 ש''ח

איראן היא אולי המדינה הכי מדוברת בהקשר של הגיאו-פוליטיקה והיחסים הבין-לאומיים של ישראל, אולי אפילו יותר מארצות הברית. היא האיום המתמיד עלינו, ורוב הזמן לא תעבור מהדורת חדשות אחת בלי כתבה על ההתחמשות הגרעינית שלה או על מנהיגיה המסיתים נגד ישראל. אבל מה אנחנו יודעים על איראן באמת?


על פי ד''ר רז צימט, מומחה לאיראן וחוקר באוניברסיטת תל אביב ובמכון למחקרי ביטחון לאומי (inss), אנחנו לא יודעים על איראן כלום. התקשורת הישראלית מלאה בבורות בכל הנוגע לידע על איראן ועל המרכיבים החברתיים שלה, ועל המבנה השלטוני שלה (גם אם בזה היא נוגעת קצת יותר, בעיקר בתחום הביטחוני).


בדיוק בשביל זה נועדה סדרת ''דאנש - עיונים באיראן המודרנית וקהילותיה'' (דאנש, אגב, היא המילה בפרסית ל''ידע'' או ''דעת'') מבית הוצאת רסלינג. ועוד יותר מכך, הספר הראשון בסדרה, שמרמז משמו מה מטרתו, להכיר לנו את המערכת הפוליטית והחברתית של איראן מבפנים.


צימט מחלק את ספרו לשני שערים: השער הראשון הוא שער המדינה, ואילו השער השני הוא שער החברה.


לפני שאעבור לסקירת הספר, אני יכול לומר לכם מה לא תמצאו בו: התייחסות לישראל, או ליהודים; ישראל מוזכרת בהקשרים שוליים כעשרים פעמיים, היהודים מוזכרים כפעמיים (איזכור אחד מציין את זה שליהודים שמור מושב מיעוטים בפרלמנט האיראני!), וראה''מ לשעבר בנימין נתניהו מוזכר רק פעם אחת בלבד.


בפרק הראשון של הספר, הנקרא ''בין אסלאם לרפובליקה'', מתאר צימט את הניסיון (הלא כל כך מוצלח) לאזן בין שלטון חכם הדת לבין השלטון הרפובליקני באיראן, ואיך וכיצד משפיעה התיאוקרטיה המוסלמית על הרפובליקה האיראנית, ועל תולדות תפקיד האייתולה באיראן, עוד מימי המהפכה האסלמית.

איראן מבפנים כריכה
כריכת הספר.

הפרק השני מוקדש למוסד הנשיאות באיראן, תפקידיו, האנשים שכיהנו בו, ומה כוחו האמיתי של נשיא הרפובליקה באיראן (ספוילר, לא יותר מדי).


והפרק השלישי, שהוא אחד המעניינים ביותר בספר, מתאר את הזרמים הפוליטיים השונים באיראן (בעיקר רפורמיסטים ושמרנים, אך גם תתי זרמים מרתקים) וחושף דברים שלא היו ידועים לישראלי הממוצע על מבנה השלטון האיראני, ועל הכוחות השולטים במוסדות השלטון השונים באיראן, כגון הפרלמנט, משמרות המהפכה, או הממשלה האיראנית ושלל המועצות הנלוות לה, אשר תופסות מקום משמעותי בקבלת ההחלטות באיראן.


השער השני כבר הופך למעניין יותר. למה? כי הוא חושף צוהר לעולם שלא היינו מודעים אליו עד עכשיו - עולם החברה האיראנית. בפרק הראשון מתייחס צימט לילודה ותהליך ההזדקנות באיראן, ועל איך השפיעה על כך המהפכה האסלמית.


הפרק השני של השער השני מסתכל בפרספקטיבה רחבה על תהליכי לאומיות בחברה האיראנית מאז המהפכה האסלאמית והשתלטות שלטון האייתוללות על איראן. הוא גם בוחן את הקולקטיביזם החברתי באיראן אל מול מגמת האינדיבידואליות המתפתחת במדינה זו.


ואילו הפרק השלישי בוחן עד כמה נאמנים אזרחי איראן לערכי המהפכה האסלאמית, ולמי הם קרובים יותר בביטוי ''הרפובליקה האסלאמית'', לשלטון רפובלקני מערבי, או שמא לשלטון אסלאמי טוטאלי?


בסוף הפרק מציג לנו צימט את מה שהוא מכנה ''הפרדוקס האיראני'' - מדינה שתקועה בין עבר לעתיד, בין דת וחילון ובעיקר נמצאת במשבר הנהגה חמור. אם אצטרך לסכם, בספרו הנהדר, צימט מצליח להנגיש בבהירות ובקלות לקורא הישראלי את החברה האיראנית ואת המדינה האיראנית של ימינו.


*הערת המערכת: הספר התקבל לביקורת מידי הוצאת ''רסלינג''.