המהפכה הצרפתית והשפעותיה: ביקורת על הספר 'הפולמוס הגדול'


נפילת הבסטיליה; ציורו של הואל.
נפילת הבסטיליה; ציורו של הואל.
שם הספר: הפולמוס הגדול - כיצד החלה מלחמת הרעיונות בין הימין לשמאל מחבר: יובל לוין הוצאה: המרכז האקדמי שלם מספר עמודים: 298 מחיר: 89 ש''ח

המהפכה הצרפתית הגיעה בזמן מעולה. רוחות של רפורמה דמוקרטית בבריטניה, לצד ייסוד ארצות הברית של אמריקה - שהיו אז עוד 13 מושבות - שלהבו את המהפכה נגד המלוכנות המושחתת והרודנית.


אין להטיל ספק בתוצאות החיוביות של המהפכה - דמוקרטיזציה של השלטון, הפלת המונרכיה והחזרת הריבונות לאזרחים, כל אלה הם מעלות המהפכה הצרפתית. אך אין להתעלם מהאופי הטרוריסטי של המהפכה - עריפת ראשים בכיכר העיר, הצתות מבנים ורצח ללא הבחנה.


ובדיוק זה, המתח בין דמוקרטיה להתנהלות לא-אלימה, המתח בין סיום הרודנות לצד טרור מתגבר, יצר פולמוס, פולמוס גדול מאוד. בין הצד המהפכני, לבין הצד שאמנם לא תמך במונרכיה הצרפתית, אך וודאי הזדעזע מעריפת הראשים הפומבית - ניצבים שניים, האנגלי אדמונד ברק, מול האנגלו-אמריקאי תומס פיין.

כריכת הספר.

יובל לוין - פילוסוף ועיתונאי - טוען שבמהלך הפולמוס הזה, בזמן שצרפת עלתה באש והעשן היתמר, שורטטו קווי המחלוקת הפוליטית המלווה אותנו עד היום, המחלוקת בין ימין לשמאל.


את הספר פותח לוין במעין ביוגרפיה של כל אחד מן גיבורי הספר, פיין וברק. לכל אחד מהם סיפור חיים מרתק בפני עצמו, וכדאי להשלים את חיבורו בנושא זה של לוין בחיבורם העצמאיים של ברק ופיין (שיצאו אף הם בהוצאת המרכז האקדמי שלם).


לאחר מכן מתאר לנו לוין את תפיסות העולם של המכותבים - איך הפכו מעמיתים למהפכה האמריקנית, לאויבים מרים בכל הנוגע לזאת הצרפתית.


הוא נותן לנו הצצה לתפיסת עולמם בכל נושא - מוצא האדם והיסטוריה, חוק ומשפט, מהפכנות ושמרנות ורעיונות של החברה, שלא אלאה אתכם בה, מהסיבה הפשוטה שאני חושב שעל הקוראים את הביקורת הזאת לקרוא את הספר בעצמם. מדובר במבוא מעולה לתפיסות העולם של שניים מההוגים המשפיעים ביותר של המאה השמונה עשרה.


לוין טוען שבמהלך חלופת המכתבים, גם אם לא הישירה בין ברק לפיין, שורטטו תפיסות העולם שנקראות כיום ''ימין'' ו''שמאל''. עליי לחלוק עליו קצת - לא מדובר בשמאל וימין, מדובר בדיון אחר: דיון בין מהפכנות פרוגרסיבית לשמרנות מתונה.


ברק אינו היה עץ דומם, אלא אדם שזז אט-אט לכיוון הדמוקרטיה הליברלית, וגם פיין עצמו אינו היה מנתץ פסלים. לצערי, ההכללה של ''ימין'' או ''שמאל'' עושה עוול לדמויות האלה, וממסגרת את הדיון (פולמוס, למעשה), בקווים צרים יותר.


אך למרות כל זה - אין ספק שכל הקורא את הספר יהנה ממנו ויחכים מהגותם של פיין וברק, שלוין מצליח להביא בצורה נהדרת, גם אם במסגור קצת צר. הספר אינו ''מתחכם'', ולא חייבים תואר במדעי המדינה בשבילו, אלא פשוט את הרצון ללמוד יותר על קווי המחלוקת הפוליטיים של המאה ה-18, שמשפיעים עד היום.


הערת המערכת: הספר התקבל לביקורת מהוצאת המרכז האקדמי שלם.