הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ: ביקורת על הספר 'הרצחת וגם ירשת'
שם הספר: הרצחת וגם ירשת - משפט, מוסר וחברה בסיפורי המקרא הסופר: דניאל פרידמן הוצאת הספרים: ידיעות ספרים מספר עמודים: 536 מחיר: 128 ש''ח
בעוד מספר ימים, בבוקר שבת, נקרא את פרשת ''שופטים'' בבתי הכנסת ברחבי הארץ והעולם - פרשה שעוסקת בהקמת מערכת המשפט של עם ישראל, חובותיו וזכויותיו וכן הממשל המדיני שעליו להקים ברבות הימים. את פרשת ''משפטים'' קראנו לפני מספר חודשים, ואילו את ספר ''שופטים'' נקרא בסדר הכרונולוגי של התנ''ך ממש עוד מעט, קצת אחרי ספר יהושע.
אנחנו רואים התייחסות רבה של פרשות השבוע בפרט ובתנ''ך באופן כללי בנושאי משפט וחוק. זה דבר מעניין כיום, נוכח הדיון האם היהדות היא סך של חוקים והוראות או שמא אמונה שהוראות המצוות הן נוספות לה; אך לא בכך דיוננו היום. אנחנו רואים התייחסות משפטית-מדינית רחבה לאורך התנ''ך בפרשיות המסופרות בו, ובכל מיני סוגיות הנידונות בו.
וכמו ששמנו לב לכך אנחנו, כך גם פרופ' דניאל פרידמן שם לב לכך. פרידמן, פרופסור אמריטוס למשפטים באונ' תל אביב וכן שר המשפטים לשעבר, כתב לא מעט ספרים על המשפט הישראלי, ביניהם קץ התמימות - קרוב לאלף עמודים של היסטוריה משפטית ישראלית. אך הפעם הוא בוחר להוציא מהדורה מחודשת לספרו מתחילת המילניום - הרצחת וגם ירשת.
פרידמן ידוע בספריו המשפטיים, רובם ביקורתיים נגד מערכת המשפט הנוכחית ונגד המהפכה החוקתית של בג''ץ, אך הפעם ספרו קצת שונה. הספר הוא פרשנות חדשה לתנ''ך, לפי פרידמן.
בספר מובאים סיפורי התנ''ך החשובים ביותר - בעיניו של פרידמן, כמובן - ונסקרים בצורה משפטית-נורמטיבית וכן בהסתכלות השוואתית משפטית בין ימינו אנו לבין משפט התורה.
כמו שציינתי בהקדמה, לסופר היו הרבה סיפורים להתבסס עליהם - ואכן, הספר עב הכרס כולל בתוכו את סיפורי התנ''ך המרכזיים, מן המוכרים ביותר לבין אלה שמשמעותם זניחה ברצף ההיסטורי, אך פרידמן מוצא לה משמעות משפטית-מוסרית-חברתית עליונה.
הספר מתבסס רבות על סיפורי התנ''ך הראשונים, בהם אדם וחווה וחטאם בגן העדן, וכן סיפורם של קין הבל - המעשה הפלילי הראשון בתנ''ך. על פי פרידמן הסיפורים הם שינוי מכונן בהיסטוריה האנושית והיהודית, והוא שואב מתוכם רבות במהלך הספר על מנת להדגים את מהלכיו.
הספר הוא אמנם ''דתי'' ועוסק ביסודות הדתיים של העם היהודי, אך הוא אינו ספר שכל שומר תורה ומצוות ירוץ לקרוא. הספר ביקורתי מאוד, וכולל העלאת שאלות בנוגע לאמינות חלק מהסיפורים המופיעים בו, תוך התבססות על מחקרי ביקורת המקרא שנערכו ברבות השנים. אך מי שירצה, יוכל למצוא בספר זווית חדשה על סיפורי המקרא.
נראה כי פרידמן מתעסק די הרבה בשאלת דוד המלך - ששוב, גם פה לאנשים דתיים תהיה קשה ההתעסקות שלו בנושא - וחטאיו, בעיקר בהקשר הורדת בית שאול מן המלוכה וחטא בת שבע אשר הוביל לרצח אוריה החיתי. דרך דוד וממשיכיו במלוכה על ישראל (ויהודה) עוסק גם פרידמן בשאלת מעמדו של השלטון על העם היהודי, ועל מי ראוי לשמש כמנהיג של עם ישראל, ומי אינו. הספר מציג לנו תיאוריות מעניינות בכל הנוגע לחטאיו של דוד, ועל מודל השכר והעונש הנהוג בתנ''ך, לעומת השתרשותו בפולקלור היהודי-דתי.
אך הספר אינו מתבסס רק על סיפורי התנ''ך (כלומר, רובו המוחלט כן, אבל בכל זאת), אלא מחברו שואב רבות מן תיאוריות המשפט המודרני ומן הטרגדיות היווניות המפורסמות ומחזות שייקספיר השונים על מנת להוכיח את טענותיו ולהעלות נקודות מעניינות לדיון בספרו.
הספר נתפס בידי מבקריו (משה גורלי, למשל) כמעין ''פרשנות חילונית'' לסיפורי המקרא, אך זה לא תמיד כך. פרידמן כותב בכבוד רב למורשת ישראל ולדת היהודית, למרות העלאת טענות נגדה כאשר הדבר נחוץ. הדבר הופך את הספר לעמוק יותר, ומרחיב את מעגל קוראיו בכך, מה שיוצר את אחד מספרי העיון המשפטיים ו/או היהודיים הטובים ביותר שיצאו פה לאחרונה.
הערת המערכת: הספר התקבל לביקורת מהוצאת ידיעות ספרים.