קוראי כל העולם התאחדו: ביקורת על הספר 'קרל מרקס'

גרפיטי של מרקס; קרדיט - pixabay.

שם הספר: קרל מרקס - פילוסופיה ומהפכה הסופר: שלמה אבינרי הוצאת הספרים: עם עובד מספר העמודים: 203 מחיר: 92 ש''ח

קרל מרקס. השם הזה הוא כנראה השם הכי נפיץ בכל הקשור לענייני כלכלה ופוליטיקה במאה ומשהו שנים האחרונות. הוא מעורר אמוציות מכל צד במפה הפוליטית והכלכלית, ולרוב התגובות לשמו הן קיצוניות: החל מערגה לרעיונותיו וגינון עליו בכל מחיר, עד השוואתו לשטן והכרזה עליו כהוגה הדעות ההרסני ביותר אי פעם.

למי שיצא לקרוא ביקורת כלשהיא שלי באתר זה, יהיה קל לנחש לאיזה צד אני משתייך, גם אם בצורה מעודנת יותר. והוויכוח סביב הגותו ומורשתו של מרקס מובנת מאוד, כך גם היצריות - גם אם לפעמים מוגזמת ועוברת את גבול הטעם הטוב - שבדיון.

קרל מרקס השפיע על המאה העשרים כנראה יותר מכל אדם אחר - הוא הוביל את רוסיה להפלת שלטון הצאר, פרישה ממלחמת העולם הראשונה, חרץ את גורלה של מלחמת העולם השנייה (בפתיחתה ובסיומה), המשיך במלחמה הקרה בין ארצות הברית לברית המועצות, השתלטותה של ברית וורשה על חצי אירופה, השתלטות האידיאולוגיה הקומוניסטית על אמריקה הלטינית וחלקים נרחבים מאסיה ועיצובה של פוליטיקת המעמדות הכלכליים לאורך המאה האחרונה.

אבל הדבר הכי מפתיע בכך, הוא שמרקס שכב כארבעים שנה בקבר לפני המהפכה הבולשביקית ובטח ובטח שלפני מלחמת העולם השנייה, משבר הטילים בקובה, מלחמת אפגניסטן הראשונה והוויכוח הפנים האירופי בשנות השמונים, עד נפילת מסך הברזל. איש מפליא, ללא ספק, כי הרי לא כולם מסוגלים לשנות כך את העולם כאשר הם מצויים בארון מתחת לאדמה.

כריכת הספר.

אבל השאלה אשר מוכרחת להישאל היא איך? איך הצליח מרקס, שכתביו האמיתיים מעולם לא הושלמו (דבר עליו הוא בוודאי מצטער, אם היה יודע שספרו המפורסם ביותר הוא חוברת שכתב עבור ארגון שבו לא היה חבר משמעותי), והיה צריך לכתוב פרשנות על אירועים אמריקאים בשביל להביא אוכל הביתה, הצליח ליצור את אחת התנועות האידאולוגיות האדירות והסוחפות של המאות האחרונות?

על השאלה הזאת מנסה לענות פרופ' שלמה אבינרי, חוקר מדעי המדינה והיסטוריון של הפילוסופיה הפוליטית בביוגרפיה החדשה שלו על מרקס שיצאה כעת לאור בתרגום עברי, הנושאת את השם המפתיע ''קרל מרקס''.

אבינרי חקר במשך שנים את הזרם הסוציאליסטי על שלל גווניו ואת קרל מרקס בפרט. הספר מתמצא בכל אירוע איזוטורי של האיש הממש לא איזוטורי שעליו נכתב הספר הנ''ל, אך עדיין הביוגרפיה מצליחה לקחת אותנו בשבילי חייו המסובכים של מרקס בצורה נהדרת ומרתקת שפותחת צוהר חדש לחייו של האיש הכה-משפיע הזה, שלמרות אי הסכמותיי איתו ועם הגותו, אין חולק כי הגותו הפילוסופית יצרו מהפכה של ממש בשוק הרעיונות ובשווקים הכלכליים כיוצא מכך.

אבל מעבר להיותו ביוגרפיה נהדרת, הספר של אבינרי משמש יותר כמעין מבוא לפילוסופיה של מרקס, ולא ובהכרח רק זאת הכלכלית. הוא לוקח אותנו למחוזות ההגליאניזם המקורי, וזה של הדור הצעיר בשנות הארבעים של המאה התשע עשרה שמגולם באמצעות מרקס, ומראה לנו כיצד האיש שהוביל באמצעות הגותו למהפכות ברחבי העולם, בסך הכל רצה להעלות דעות חדשות, שונות, וכיצד אלה שאימצו את הגותו (ה''מרקסיזם-לניניזם-סטליניזם-מאואיזם'' למיניהם) והפכו אותה להגות של רצח וטבח המונים שגו, ופספסו לחלוטין את הגותו.

הספר - באופן אירוני קצת - כנראה לא היה מתקבל בברכה בידי מרקס, שהיה ביקורתי מאוד כלפי אנשים שאיתם היה נמצא בפולמוס, מכיוון שהוא פשוט חותר נגד כל התיאוריה שניסה מרקס לבנות: תיאוריה של מטריאליזם (חומריות, בעברית צחה) היסטורי-דיאלקטי.

הספר מתעקש לעסוק ברעיונות, ובאנשים שמאחוריהם, ומספק נדבך חשוב במאבק הרעיוני המתחולל סביב מרקס וסביב הגותו, ומנסה לנתק את החומריות מן הדיון, והציע לנו לחזור אחורה, לרעיונות עצמם, שבלעדיהם לא היינו מגיעים למצב שבו אנו היום; הספר המעולה של אבינרי מציע לנו לעצור רגע, לחקור וללמוד את הגותו של מרקס לעומק, להבין את הפילוסופיה שלו, ורק אז לצאת לקרב - בין אם להגנה על מרקס, או למתקפה עליו, העיקר שנדע קודם כל על מה אנחנו רבים.

הערת המערכת: הספר התקבל לביקורת מהוצאת ''עם עובד''.