הצד השני: ביקורת על הספר 'קיצור תולדות השמאל בעולם'


דיוקנו של צ'ה גווארה בשוק מקומי בקובה.
שם הספר: קיצור תולדות השמאל בעולם המחבר: שלמה זנד הוצאת הספרים: רסלינג מספר עמודים: 278 מחיר: 89 ש"ח

לפני פחות משבוע, ביום שלישי האחרון, הושבעה כנסת ישראל ה-25. השבעת הכנסת הזאת הייתה מיוחדת משתי סיבות; ראשית, היא ככל הנראה הובילה לסוף המשבר הפוליטי שהתרחש פה בין השנים 2019-2022 עם תוצאותיה המסתמנות של רוב מוחלט בבחירות לגוש הימין.


שנית, לראשונה מאז קום המדינה, לא תכהן נציגות של מפלגת מפ"ם בכנסת. את מפלגת מפ"ם - שנחשב במשך שנים לסמן השמאלי הקיצוני ביותר שיש, כולל התמיכה הבלתי-מתפשרת שלה ברוסיה הסובייטית בעת הקמת המדינה - מכירים הישראלים בשם שהולך איתה מאז שנות התשעים: מפלגת מרצ. מרצ, לאחר קמפיין ארוך מאוד, נותרה מתחת לאחוז החסימה, לאחר שהצליחה להציף את עצמה מעליו במהלך מערכות הבחירות האחרונות אך בקושי.


כמובן, כל ההקדמה הזאת נחמדה, אבל היא באה כהקדמה למשהו אחר. מרצ הגדירה את עצמה במשך שנים (וזה היה אף הסלוגן הרשמי שלה) כ"שמאל של ישראל", גם בתקופות שבהן להיות שמאל, לא הוסיף לך יותר מדי דברים. ועכשיו למשהו האחר: נוכח ירידת השמאל בישראל לשפל חסר תקדים (8 מנדטים של העבודה ומפלגת חד"ש), נדרש עיון חוזר במקורותיו של השמאל - בהתחלה זה העולמי.

כריכת הספר.

את זה בא לעשות פרופ' שלמה זנד - המשמש כפרופסור להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל-אביב, וכתב כבר מספר ספרים בעבר - בספרו "קיצור תולדות השמאל בעולם", שכמו ברמיזה המופיעה בכותרת הספר, מקצר את תולדות השמאל בעולם. זנד משתייך לחוגים הפוליטיים בשמאל, ואינו מסתיר את זה, אך נראה שהדבר אינו משפיע על האובייקטיביות המחקרית בספר.


פירוט מהיר: הספר מחולק ל-20 פרקים המייצגים מקרי בוחן שונים לאורך השנים, ומתארים את התקדמות רעיונות השמאל בעולם, ואת מימושם במדינות השונות.


עכשיו, למהות. באופן מעניין, זנד מגדיר את השמאל קודם כל כזרם פוליטי החותר לשוויון מקסימלי בין בני האדם. השוויון יכול להיות אתני, דתי, כלכלי או אזרחי. העיקר זה השוויון. מעניינת הקביעה של פרופ' זנד בנושא, מכיוון שהיא מעזה באופן מוחלט לקבוע את ההתעסקות המוחלטת של זרם פוליטי לא-קטן. הקביעה אגב, נראית כמוצדקת, אך תיתכן כי תיתקל בהתנגדויות שונות.


זנד מתחיל את מסעו, כמו שקוראי האתר האדוקים כבר יודעים, במהפכה הצרפתית - במאבק בין תומס פיין לבין אדמונד ברק, שמפורט בהרחבה בספר "הפולמוס הגדול" שכתב יובל לוין, שנסקר בעבר מעל בימת אתר זה. זנד ממשיך עד לימינו אנו, דרך צרפת, גרמניה, ארה"ב, רוסיה, סין, דרום אמריקה ועוד.


בניגוד לספרים אחרים בנושא, זנד אינו מסתיר את עוולות השמאל לאורך השנים. הוא מתייחס בהרחבה לפשעים הנוראיים שביצעו משטרי שמאל במהלך שנות קיומם, בהדגשתו את המשטרים הקומוניסטיים ברחבי העולם. למרות הזדהותו עם חלק ממטרותיהם, הדבר אינו מסמא את עיניו של זנד מלעסוק בנושא הכואב.


בנוסף, מצרף זנד פרק מרתק העוסק בשאלה הבלתי-נגמרת: האם הנאציזם היה ימני או שמא שמאלני? בפולמוס נהדר - שלא יכולתי שלא להסכים איתו - מנתח המחבר את הסוגייה ומגיע למסקנה חד-משמעית, שלא אפרט פה, וזאת על מנת שתקראו את הפרק - אם לא את כל הספר - בעצמכם...


למרות זאת, לזנד יש בעיה עיקרית בספר: שיפוטיות העבר. זנד מנסה להחיל את כל האלמנטים של השמאל בימינו גם על השמאל בעבר. מובן מאליו שהדבר לא אפשרי - אנשים, ובטח שאידאולוגיות מקיפות כמו השמאל השוויוני עוברים תמורות, ומה שהיה אינו שיהיה.


למרות האלמנט השיפוטי שלא-בצדק, זנד מצליח ליצור ספר מבוא חשוב מאין-כמוהו, המפרט את "תולדות השמאל", ולמעשה את "תולדות הזרם הפוליטי התומך בשוויון מוחלט" בצורה נהדרת וקולחת, אשר מצדיק את הכותרת המרשימה שניתנה לו.


*הערכת מערכת האתר: הספר התקבל לביקורת מאת הוצאת "רסלינג".