השנים המכריעות: ביקורת על הספר 'העשור שבו נולדו ערביי ישראל'
שם הספר: העשור שבו נולדו 'ערביי ישראל' - ישראל ואזרחיה הערבים־פלסטינים, 1966-1976 שם הסופר: דורון מצא הוצאת הספרים: רסלינג מספר עמודים: 307 מחיר: 89 ש"ח
ערביי ישראל. איזו מילה נפיצה. כל כך נפיצה. האם ערביותם היא זהות בפני עצמה? האם הם ישראלים? האם הם בכלל פלסטינים? אולי יש שילוב, מעין פשרה בין הזהויות? לא ברור, וכל תשובה תסבך את אומרה, ביג טיים. זה נושא רגיש מכל בחינה: חברתית, פוליטית, היסטורית ומה לא.
אבל אין ברירה, דברים נפיצים צריך לנטרל. ובימינו, דצמבר 2022, מאוד מפתה להתייחס לנושאים החמים בנוגע לערביי ישראל; בין אם מדובר בפרעות מאי 2021 שעדיין מהדהדות בזיכרון, או כניסתה של מפלגה ערבית (רע"מ) לקואליציה בפעם הראשונה מאז קום המדינה בממשלה ה-36.
אבל אי אפשר. כאילו, אפשר, אבל לא בזה עוסק הספר שלנו. הספר שלנו עוסק בתקופה אחרת של ערביי ישראל, תקופה לא-פחות מעניינת משלנו. התקופה המדוברת היא העשור בין 1966 ל-1976: ממש קצת לפני מלחמת ששת הימים (אירוע חשוב בפני עצמו בתרבות הערבית-ישראלית) בתחילתה, ובסופה לפני המהפך השלטוני - עלייתה של מפלגת הליכוד לשלטון.
בשנת 1966 קרה דבר נוסף: בוטל הממשל הצבאי על ערביי ישראל. הממשל הצבאי, שהונהג החל ממלחמת העצמאות בידי מפא"י בהנהגת בן-גוריון וצמרת הביטחון דאז, שלט בצורה מוחלטת על חייהם של ערביי ישראל בשטחים שנכבשו על ידי ישראל במלחמה. מדובר בממשל מלא - החל מהנושאים האזרחיים הפעוטים ביותר, ועד הנושאים הביטחוניים הדחופים, שלשמם יוסד אותו ממשל.
ושם, לאחר פעולתו של רה"מ דאז לוי אשכול, מתחיל ספרו של דורון מצא. מצא, ד"ר באוניברסיטת בר אילן וחוקר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מציג לנו מעין דיוקן של הציבור הערבי בישראל באותם ימים.
הספר למעשה מתאר בתחילה את היחס הישראלי לערביי ישראל - באופן מעניין, הוא עושה זאת דרך הצגת המחשבה הישראלית, שהושפעה מהאקדמיה המזרחנית-ערביסטית בנושא, והייעוץ שהיא הביאה להנהגה הישראלית של שנות השישים והשבעים.
הספר משם ממשיך למחקר תאורטי-היסטורי של ערביי ישראל. אני אומר מחקר, כי לא מדובר בספר רגיל, אלא בספר אקדמי למחצה. הספר הוא קצת כמו ספר לימוד מקורס רנדומלי שמופיע בסילבוס של תואר במדעי המדינה. מצא נובר בעומקי החברה הישראלית וגם הערבית והיחס של השתיים אחת לשנייה באותה תקופה, תוך הבניית השיח שבו נמצא כל צד.
אין ספק שערביי ישראל נמצאו במצב מסובך. מצא מרחיב גם את סיפורי הנכבה ויום האדמה והשפעותיהם, ואת מה שהם גרמו לחברה הערבית-ישראלית, ואיך הדבר משפיע עלינו עד היום. אפשר לראות בכריכה של הספר ביטויים שונים כלפי החברה הערבית בישראל, שמראה את המצב שלהם - בין "השתלבות" לבין "גיס חמישי", ואת הציר בו החברה הזו נמצאת.
הספר עצמו נהדר, אך המכשול שלו הוא גם בסגנון שלו. ספר אקדמי הוא לא ספר עיון, לא משנה מה יקרה. ספר בו הערות השוליים נמצאות בגוף הספר עצמו הוא ספר שאינו מתאים לקהל הרחב - וזה בסדר כמובן - אלא לקהל החוקר-אקדמי. הדבר יכול לקרב קהלים מסוימים, אך מהצד השני להרחיק אחרים, וחבל על כך. אבל, לאלה שמתחברים לסגנון האקדמי - יתגלה ספר מעולה המרחיב את הדעת וכתוב במקצועיות.
*הערת מערכת האתר: הספר התקבל לביקורת מאתר הוצאת "רסלינג".